דמויות מעוררות השראה

ד"ר אבי יצחק

הכתבה מספרת את סיפור חייו יוצא הדופן של ד"ר אבי יצחק, כיום המנהל הרפואי של אסותא באר שבע, שנחשב לדמות פורצת דרך בקהילה האתיופית בישראל. סיפורו משלב ילדות קשה באתיופיה, עלייה לישראל, הצלחה בלימודי רפואה ושירות צבאי בכיר – וכל זאת למרות קשיים רבים בדרך.

ד"ר יצחק נולד בשנת 1972 באדיס אבבה. אביו היה פעיל ציוני שסייע ליהודי אתיופיה לברוח לישראל, ולכן נאלץ לברוח מהמדינה כשהיה בן עשר בלבד. בעקבות כך גדל יצחק ללא אב, ובביתו שררו קשיים רבים. היחסים עם אמו היו מורכבים מאוד; לדבריו היא הייתה קשה ונוקשה, ולעיתים אף אלימה כלפיו. בגיל 15, לאחר עימות קשה שבמהלכו אמו איימה עליו בסכין, הוא עזב את הבית ונאלץ לדאוג לעצמו. למרות התנאים הקשים, הוא הצטיין בלימודים והתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת אדיס אבבה כבר בגיל צעיר.

באותה תקופה התחוללה מלחמת אזרחים באתיופיה, והסטודנטים עמדו בפני גיוס בכפייה לצבא. בעקבות זאת הצליח יצחק לעלות לישראל בשנת 1991, בעזרת קשרים של אביו ושל גורמים ישראליים שפעלו להעלאת יהודים מהמדינה. המעבר לישראל לא היה פשוט – למרות שכבר למד רפואה באתיופיה, האוניברסיטאות בישראל לא הכירו בלימודיו והוא נדרש להתחיל מחדש. בנוסף לכך כמעט שלא ידע עברית, ולכן נאלץ לעבוד במקביל ללימודים ולהשקיע מאמץ גדול כדי להדביק את הפערים. למרות זאת הצליח לסיים את לימודיו בהצטיינות ואף להמשיך להכשרה בארצות הברית.

בהמשך התגייס לצה"ל והתקדם בתפקידים רפואיים בכירים, עד שהפך לאלוף משנה הראשון בצה"ל מהקהילה האתיופית ולמפקד מערך הרפואה של פיקוד דרום. לאחר שחרורו מצה"ל מונה למנהל הרפואי של בית החולים אסותא בבאר שבע. במסגרת תפקידו הוא שואף לשפר את שירותי הרפואה בדרום ולצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז.

למרות הישגיו הרבים, יצחק מספר כי לאורך השנים נתקל גם בגזענות ובסטיגמות. לעיתים מטופלים ביקשו רופא אחר בגלל מוצאו, ואנשים הניחו שהוא אינו רופא אלא איש צוות זוטר. עם הזמן למד להתמודד עם תגובות כאלה ולהבין שהן נובעות מדעות קדומות של אחרים ולא מחוסר יכולת שלו.

בנוסף, הוא מדבר בפתיחות על היחסים המורכבים עם אמו. רק שנים רבות לאחר שעזב את הבית חזר לפגוש אותה, ובמהלך השנים למד לראות גם את הקשיים שעברה ואת תנאי החיים הקשים שהובילו להתנהגותה. לדבריו, למרות הכאב, חלק מהקשיחות שגדל בה היא זו שדחפה אותו להצליח ולהתמיד.

בסופו של דבר, סיפורו של ד"ר יצחק מדגיש את כוח הרצון והיכולת להתגבר על מכשולים. הוא אינו מחפש להיות "הראשון" בכל תחום, אלא מקווה שבעקבותיו יהיו עוד רבים מהקהילה האתיופית שיצליחו להשתלב ולהגיע לעמדות השפעה בחברה הישראלית. מבחינתו, המטרה היא להיות במקום שבו ניתן לשנות מציאות וליצור הזדמנויות עבור הדורות הבאים.

 

אריאלה רדה

אריאלה רדה נולדה באתיופיה ועלתה לישראל בגיל שלוש. בשנת 2015 הצטרפה למשרד החוץ, וכיום היא דיפלומטית ישראלית המייצגת את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. בשנת 2016 מונתה לסגנית שגריר ישראל בפרו, ובין השנים 2018-2021 שירתה כקונסולית לענייני אקדמיה וקהילות בשיקגו. אריאלה שירתה בצה״ל כמפקדת כיתה, שם הכשירה טירונים, והיא בעלת תואר ראשון בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה מאוניברסיטת רייכמן.

בתפקידה הנוכחי משמשת אריאלה כדוברת הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק, ואחראית על תחומי התקשורת והמדיה החברתית. במסגרת תפקידה היא מנהלת את הקשר עם כלי התקשורת המסורתיים - טלוויזיה ועיתונות, כמו גם המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ופועלת להצגת סיפורה המגוון והמורכב של מדינת ישראל בפני קהלים שונים. בעידן הדיגיטלי, שבו מידע מתפשט במהירות והזירה התודעתית מהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב הדיפלומטי, לתפקיד זה חשיבות מיוחדת.

אריאלה הצטרפה למשרד החוץ מתוך תחושת שליחות עמוקה, ציונות ואהבת הארץ שעליהן התחנכה בביתה. סיפורי העלייה מאתיופיה והכמיהה לציון של אבות אבותיה, שעליהם גדלה, חיזקו בה את הרצון להיות חלק מהעשייה המייצגת את מדינת היהודים בזירה הבינלאומית - להשמיע את קולה בגאווה ולפעול לתיקון תפיסות שגויות כלפי ישראל. דרכה המקצועית משלבת מחויבות ערכית עמוקה עם רצון כן להשפיע, להסביר ולחזק את מעמדה של ישראל בעולם.

 

מבורך אברהם

ניצב משנה מבורך אברהם משרת במשטרת 35 שנים מתוכם 32 שנים בתפקידי קצונה משמעותיים. ניצב משנה מבורך אברהם הוא קצין המשטרה בן הקהילה האתיופית בתפקיד ובדרגה הבכירים ביותר במשטרת ישראל. בתפקידו האחרון כסגן מפקד מרחב לכיש הטמיע את העשייה של משטרת קריית מלאכי בה עשה מהפכת שירות והגביר את אמון הציבור במשטרה לכל גזרת מרחב לכיש. בשנה האחרונה הוא מונה לקצין אגף מבצעים שיטור וקהילה של מחוז יהודה ושומרון. ניצב משנה מבורך אברהם היה למפקד התחנה הראשון מהקהילה האתיופית עת מונה למפקד תחנת קריית מלאכי במשטרת ישראל, אליה הגיע לאחר משבר גדול שעברה התחנה. עם כניסתו לתפקיד ביצע מהפכה של ממש באמצעות פעילויות ויוזמות שנקט והצליח להביא לשינוי משמעותי בגזרת התחנה ותוך פרק זמן קצר מאד השיב את אמון הציבור במשטרת קריית מלאכי. בתפקידיו הקודמים היה סגן מפקד משטרת נתניה, סגן מפקד משטרת שדות בקדימה צורן, ראש לשכת שיטור וקהילה של מרחב שרון בכפר סבא ומפקד מרכז שליטה של מחוז מרכז ברמלה, שאליו מתנקזות כל הפניות הטלפוניות של כ-2 מיליון תושבי מחוז מרכז וקצין אג"מ של משטרת ראשל"צ. בעבר הוא גם כיהן כקצין אג"מ של משטרת ראשון לציון וראש משרד קהילה ומשמר אזרחי בראשון לציון. בתחילת דרכו כקצין במשטרה ביצע תפקידי שטח רבים, ובהם קצין סיור במשטרת לוד, קצין מבצעים, קצין הדרכה ומפקד מחלקה במג"ב. את שירותו הביטחוני החל מבורך בשנת 1991 כשהתגייס למג"ב, והוא בוגר בה"ד 1.

מבורך נשוי, אב לשניים וגר בגן יבנה. בוגר תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת בן גוריון.

 

ציון שנקור

התגייס לצהל באוגוסט 1993 התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 202 שירת כלוחם ומפקד כיתה בגדוד. לאחר קורס קציני חי"ר נשאר כמפקד צוות בבה"ד 1, הראשון מבין יוצא אתיופיה.
ביולי 1996 עבר לגדוד חרוב כמפקד מחלקה בסמוך לאירועי קבר יוסף בספטמבר 1996 (מהומות מנהרת הכותל) בהם נהרגו שישה לוחמים מהגדוד.
בהמשך מונה למפקד פלוגת מסלול בנובמבר 1997 ובהמשך למפקד פלוגת החול של הגדוד, השתתף בפעילות מבצעית בזירות שונות.
לאחר מכן מונה לסמג"ד מתקן אדם (בסיס אימונים חטיבתי) משם יצא ללימודים בקריה האקדמית אונו במגמת מינהל עסקים התמחות בשיווק ופרסום,
בסיום הלימודים חזר לתפקיד סגן מפקד גדוד לביא בחטיבת כפיר.

בשנת 2006 עד 2007 למד פיקוד ומטה ברק ,סיים קורס מגדים.

2007 - 2008 מפקד מגמת אימונים בבא"ח כפיר.

קצין אגם חטיבה צפונית בעזה-"מבצע עופרת יצוקה"

2009 הוא עולה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 92 בחטיבת כפיר הראשון מבין יוצא אתיופיה.

השתתף בעשרות אירועים מבצעים בגזרת יהודה ושומרון.

מונה באוגוסט 2010 לתפקידי סגן מפקד חטיבה מרחבית עציון 

בשנת 2013 השלים תואר שני במנהל עסקים בהתמחות בייעוץ ארגוני במכללת פרס.

לאחר הלימודים מונה לראש ענף אימונים ובסיס צאלים.

תפקיד אחרון: סגן מפקד חטיבה 55 צנחנים במילואים.

השתחרר בסוף 2018 מצה"ל לאחר 25 שנות שירות.

במרץ 2019 מונה לתפקיד סגן מפקד מחוז דרום בכבאות והצלה לישראל, השתתף בכל סבבה הלחימה שיהיו בעזה, טיפל באירועים רבים של נפילות טילים וחילוץ מהרס.

בחרבות ברזל יצא מביתו באופקים ונלחם במחבלים בעיר עד שהצטרף לבסוף למאמץ המחוזי. איבד חברים רבים מהעיר אופקים.

באוקטובר 2024 מונה למפקד מחוז יהודה ושומרון בכבאות והצלה לישראל.

ד״ר צגה מלקו – קריירה לצד עשייה ציבורית

 

ד״ר צגה צגנש מלקו

 היא חברת כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה־25, עיתונאית, סופרת ופעילה חברתית. היא נחשבת לאחת הדמויות הבולטות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ופועלת במשך שנים רבות לקידום שילוב, שוויון הזדמנויות וצדק חברתי.

 

פרטים אישיים והשכלה

• תואר ראשון במדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן.
• תואר שני במינהל עסקים עם התמחות בהון עסקי בינלאומי ממכללת טורו קולג’.
• תואר שלישי (PhD) במדעי המדינה ותקשורת.
• קריירה מקצועית
• בעלת קריירה עיתונאית של כ־34 שנים ברשות השידור ובקול ישראל.
• כיהנה כמנהלת רשת א׳ — והייתה לאישה הראשונה בישראל שמונתה לתפקיד זה.
• שימשה גם כמנהלת שידורי הרדיו בשפה האמהרית במסגרת רק״ע – רשת קליטת עלייה.
  
   במהלך עבודתה בתקשורת עסקה בסוגיות חברתיות, קליטת עלייה, יחסי חברה ומדינה ונושאים הנוגעים לחברה הישראלית הרב-תרבותית. פעילות ציבורית ויצירה. סופרת ומחברת הספר האוטוביוגרפי „לא בבית ספרנו”, המתאר את סיפור חייה ואת ההתמודדות עם גזענות, הדרה ואתגרי קליטת העלייה. פעילה חברתית ותיקה הפועלת למען קידום מעמדן של אוכלוסיות מוחלשות וחיזוק הפריפריה החברתית בישראל. כיהנה במשך 12 שנים כיו״ר קרן חנן עינור, במסגרתה הוענקו מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה במטרה לקדם השכלה גבוהה, מצוינות אקדמית והשתלבות בחברה הישראלית. פעילות פרלמנטרית

ד״ר מלקו נכנסה לכנסת בפברואר 2023. מאז תחילת כהונתה היא נחשבת לפרלמנטרית מקצועית ופעילה במיוחד ומתמקדת בחקיקה חברתית ובקידום זכויות של אוכלוסיות מוחלשות.בין יוזמות החקיקה והפעילות המרכזיות שלה:

• חוק מחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה – קידמה חוק המאפשר מחיקה אוטומטית של רישום פלילי ומשטרתי בעבירות הקשורות להפרות סדר ציבורי על רקע טענות לשיטור יתר. החוק אושר סופית ביולי 2024.
• תיקונים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – יזמה שינויים שמטרתם להפחית בירוקרטיה ולהקל על משפחות בהתנהלות מול רשויות המדינה.
•  חברה בוועדות מרכזיות בכנסת: ועדת החינוך, ועדת הבריאות, ועדת העבודה והרווחה ווועדת העלייה והקליטה.
• מכהנת כראשת קבוצות ידידות פרלמנטריות של הכנסת עם מדינות שונות ומובילה משלחות רשמיות המייצגות את ישראל ברחבי העולם.
• פעילות חברתית
•  יו״ר השדולה למען נשים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל.
•  פועלת לקידום שוויון הזדמנויות, חיזוק הפריפריה, העצמת נשים ושילוב אוכלוסיות מגוונות בחברה הישראלית

 

אדיסו מאסלה

אדיסו מאסלה נולד בכפר ווזבה, כפר יהודי גדול בצפון אתיופיה. את לימודיו היסודיים עשה בווזבה ובאנבובר, ואת לימודיו התיכוניים סיים בעיר הגדולה גונדר. לאחר מכן עבד כשנתיים בארגון אורט ישראל בתחום בריאות הציבור.

בצעירותו הצטרף למחתרת שפעלה נגד המשטר הצבאי הדיקטטורי של Mengistu Haile Mariam, מתוך מאבק למען דמוקרטיה, שוויון וחירות לאזרחי אתיופיה. בשנת 1979 נמלט מאתיופיה לסודן בחיפוש אחר מקלט מדיני, ובסודן פגש את שליחי המוסד שנשלחו מטעם מדינת ישראל לסייע בעליית יהודי אתיופיה. הוא פעל לצדם במשך כשנה בסיוע לארגון העלייה.

בשנת 1980 עלה לישראל, ומיד החל לפעול בנחישות למען האצת עליית יהודי אתיופיה. הוא ארגן הפגנות רבות ולחצים ציבוריים על ממשלות ישראל, ובשנת 1985 עמד מאחורי ההפגנה הגדולה נגד הרבנות הראשית בעקבות הדרישה לגיור לחומרה לבני הקהילה. בשנת 1996 היה ממארגני ההפגנה הגדולה בפרשת הדם.

מאסלה ייסד והוביל יחד עם הקהילה את חג הסיגד בישראל, והיה שותף ליוזמה להקמת אתר ההנצחה לנספי סודן בהר הרצל. לאורך השנים פעל למען שוויון הזדמנויות ושילוב מלא של בני הקהילה בכל תחומי החיים, נאבק בגזענות ושימש דובר בולט ומוערך של הקהילה.

בשנת 1996 נבחר לראשונה לכנסת והפך לחבר הכנסת הראשון מבני הקהילה, ובכך סלל דרך פוליטית לדורות הבאים. בשנים האחרונות ניהל חברה ישראלית גדולה שפעלה באתיופיה ופעל על הקו ישראל–אתיופיה.

אדיסו מאסלה נשוי לזהבה ואב לשלוש בנות – אורלי, שלומית וחן. כיום הוא מרצה ברחבי הארץ בקרב החברה הישראלית והקהילה, בנושאי עלייה, קליטה, מנהיגות חברתית ושילוב קהילתי. הוא בוגר אוניברסיטת בר-אילן בעבודה סוציאלית ובעל לימודי הנדסאי ממכללת אורט טכניקום גבעתיים.

בשנת 2020 פרסם את ספרו הראשון, ״מהמחתרת בגונדר לכנסת בירושלים״, שבו מגולל את סיפור חייו האישי לצד סיפור קהילתו , מהילדות בכפר יהודי בצפון אתיופיה, דרך פעילותו במחתרת נגד המשטר הצבאי, המסע הקשה דרך סודן, העלייה והקליטה בישראל ועד לכהונתו כחבר כנסת.

זהו סיפור על אומץ, חוסן, מנהיגות ומאבק מתמשך למען עלייה, שוויון והשתלבות תוך שמירה על המורשת והזהות הקהילתית.

 

אברהם אדגה

אברהם אדגה הוא סופר ישראלי, מהנדס בניין ופעיל חברתי שנולד בשנת 1965 באתיופיה. הוא ידוע בעיקר בזכות כתיבתו על חיי יהודי אתיופיה, על המסע הקשה שעברו בדרכם לישראל ועל השתלבותם בחברה הישראלית. בנוסף לכתיבתו הספרותית הוא מרצה במוסדות חינוך ובארגונים שונים על ההיסטוריה והתרבות של קהילת ביתא ישראל.

אדגה נולד בכפר קטן באתיופיה למשפחה יהודית. אביו עבד כנפח ולמשפחה היו מספר ילדים. תנאי החיים בכפר היו פשוטים, והלימודים לא היו קלים. כדי להגיע לבית הספר היסודי היה עליו ללכת כשעה ברגל בכל יום, וכשהחל ללמוד בתיכון המרחק גדל לשלוש שעות הליכה. בשל המרחק הגדול הוא עבר להתגורר בעיירה סמוכה כדי שיוכל להמשיך ללמוד. בכיתות למדו תלמידים בגילאים שונים, דבר שהיה נפוץ בבתי הספר באזור באותה תקופה.

כאשר היה בן 17 שמע אדגה על האפשרות לעלות לישראל בעזרת נתיב חשאי שעבר דרך סודאן. בעקבות זאת הוא החליט לצאת למסע מסוכן יחד עם קבוצה של יהודים נוספים. הקבוצה הלכה ברגל כ־600 קילומטרים במשך כ-38 ימים בתנאים קשים מאוד. כאשר הגיעו לגבול בין אתיופיה לסודאן הם נתפסו על ידי חיילים סודאנים ונשלחו למחנה פליטים. אדגה שהה במחנה כשנה בתנאים קשים, ואף חלה במחלות טרופיות. לבסוף הצליח לצאת מסודאן בעזרת דרכון מזויף, טס לפריז ומשם הגיע לישראל בינואר 1984.

לאחר עלייתו לישראל החל לבנות את חייו מחדש. הוא למד בבית ספר תיכון בחיפה ובהמשך למד הנדסת בניין בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. לאחר סיום לימודיו השתלב בעבודה מקצועית והפך לראש מחלקת המעבדות באגף הבינוי בטכניון. במקביל לעבודתו כמהנדס החל לעסוק גם בפעילות חברתית ותרבותית, במטרה להעלות את המודעות לסיפורם של יהודי אתיופיה ולמורשת שלהם.

אדגה כתב ספרים העוסקים בחוויות העלייה מאתיופיה ובחיי הקהילה האתיופית בישראל. אחד מספריו הידועים הוא הספר המסע אל החלום, שבו הוא מתאר את המסע הקשה מאתיופיה לישראל ואת ההתמודדות עם האתגרים בדרך. הספר מציג את הסיפור מנקודת מבט אישית של מי שחווה את האירועים בעצמו.

על פעילותו הספרותית והתרבותית זכה אדגה בשנת 2008 בפרס השר לקליטת העלייה לעולים יוצרים על שם יורי שטרן. בנוסף הוא מרצה בבתי ספר ובמכללות על סיפור העלייה של יהודי אתיופיה ועל החשיבות של שמירת התרבות והמסורת שלהם.

לסיכום, אברהם אדגה הוא דמות משמעותית בחברה הישראלית. סיפור חייו האישי משקף את מסעם של רבים מיהודי אתיופיה לישראל. באמצעות ספריו, הרצאותיו ופעילותו הציבורית הוא תורם להיכרות רחבה יותר עם ההיסטוריה והמורשת של קהילת ביתא ישראל ומעורר השראה בקרב רבים.