אבא מהרי

אבא מהרי סוטואל, בנם של אבאה סוטואל ואמא טובית, נולד באזור קוארה שבצפון-מערב אתיופיה(אקלה. ו). הוא צמח להיות אחד המנהיגים הרוחניים המשפיעים ביותר של עדת ה"ביתא ישראל" במאה ה-19, תקופה שבה הקהילה עמדה בפני סכנות קיומיות מבחוץ ומבפנים. כאדם שתואר כ"רמ"ח איברים", הוא סימל טוהר מידות ומנהיגות ללא פשרות, והיה הסמכות הרוחנית העליונה עבור קהילות שלמות שהשתרעו מאזור וולקייט ועד צ'לגה.

המבחן הגדול הראשון שלו היה המאבק על נשמתה של הקהילה. באותן שנים הגיע לאתיופיה המיסיונר מרטין פלאד, חמוש בספרות דתית ובתמיכה כלכלית, במטרה להמיר את דתם של היהודים לנצרות. פלאד ואנשיו הציבו אתגר אינטלקטואלי ודתי קשה, אך אבא מהרי התייצב מולם בראש מורם. הוא ניהל מול המיסיונרים פולמוסים דתיים פומביים, הגן בחירוף נפש על התורה ומסורת האבות, והצליח למנוע מרבים להתפתות להבטחות המיסיונרים. עמידתו האיתנה היא ששמרה על לכידות הקהילה באותם רגעים גורליים.

אולם, האירוע המכונן ביותר שחרוט בזיכרון הקולקטיבי הוא ניסיון העלייה לירושלים בשנת 1862. תחת שלטונו של הקיסר תאודורוס השני, כשהלחץ המיסיונרי גבר והתנאים הכלכליים החמירו, אבא מהרי הגיע למסקנה שהפתרון היחיד הוא שיבה לארץ ישראל. באמונה יוקדת כי הגיעה עת הגאולה וכי ה' יעשה להם נס כפי שעשה לבני ישראל במצרים, הוא קרא לקהילה לקום וללכת.

אלפי יהודים גברים, נשים, זקנים וטף  עזבו את בתיהם והלכו בעקבותיו לעבר ים סוף. המסע היה מפרך ורווי סבל; הם חצו הרים ונהרות, אך הרעב והמחלות היכו בהם ללא רחם. כשהגיעו לנהר ים סוף, הנס המיוחל של בקיעת המים לא התרחש. רבים נספו בדרך, ואלו ששרדו נאלצו לשוב על עקבותיהם בלב שבור.

למרות שהמסע הפיזי הסתיים בטרגדיה, אבא מהרי נותר דמות מופת. אבא מהרי נפטר בסוף 1870 והוא נטמן באזור סקלת. הוא לא נתפס כנביא שקר, אלא כמנהיג אמיץ שהעז לנסות ולהגשים את כיסופי הדורות לירושלים. דמותו המשיכה להדהד בסיפורי הקהילה והיוותה השראה רוחנית עצומה עד אשר חלום העלייה התגשם במבצעים המודרניים, יותר ממאה שנה מאוחר יותר.

 

מבצע משה

מבצע משה היה אחד ממבצעי ההצלה החשובים והמרגשים בתולדות מדינת ישראל. המבצע התקיים בין השנים 1984–1985, ובמסגרתו הועלו לישראל אלפי יהודים מאתיופיה, בני קהילת ביתא ישראל. הקהילה חיה במשך מאות שנים באתיופיה תוך שמירה על זהותה היהודית, על המסורת ועל הכמיהה העמוקה להגיע לירושלים ולארץ ישראל.

בתחילת שנות ה-80 נקלעה אתיופיה למצב קשה של מלחמות אזרחים, רעב כבד ומשבר כלכלי חמור. יהודי אתיופיה סבלו במיוחד מן המצב הקשה, ורבים מהם החליטו לצאת למסע ארוך ומסוכן כדי להגיע לישראל. משפחות שלמות עזבו את כפריהן והחלו לצעוד ברגל מאות קילומטרים אל עבר מחנות הפליטים שבסודאן, מתוך אמונה ששם יוכלו למצוא דרך להגיע לארץ ישראל.

המסע אל מחנות הפליטים היה קשה ומסוכן מאוד. רבים מהצועדים עברו בדרכים ארוכות במדבר, לעיתים ללא מספיק מים, מזון או מחסה. בדרך נאלצו להתמודד עם מחלות, רעב, שודדים וסכנות רבות נוספות. לצערנו, רבים מבני הקהילה לא שרדו את המסע הקשה. למרות הכול, האמונה והתקווה להגיע לירושלים נתנו כוח למשפחות להמשיך בדרך.

במחנות הפליטים בסודאן חיכו אלפי יהודים להזדמנות להגיע לישראל. מכיוון שלא היו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסודאן, היה צורך לבצע את מבצע ההצלה בסודיות מוחלטת. ממשלת ישראל, צה"ל והמוסד פעלו יחד כדי למצוא דרך להעלות את יהודי אתיופיה לישראל מבלי לסכן אותם.

כך החל מבצע משה – מבצע חשאי ומורכב שבו הוטסו יהודי אתיופיה בטיסות מיוחדות מסודאן לישראל, דרך מדינות ביניים. המבצע נוהל בדיסקרטיות רבה ונמשך מספר שבועות. במסגרת המבצע הצליחו אנשי המוסד, צה"ל וגורמים בינלאומיים להעביר אלפי יהודים בבטחה לישראל.

במהלך מבצע משה הועלו לישראל כ-8,000 יהודים מאתיופיה. עבור רבים מהם הייתה זו הפעם הראשונה שבה עלו על מטוס. ההגעה לישראל הייתה רגע מרגש במיוחד – הגשמת חלום עתיק של דורות רבים בקהילת ביתא ישראל, שהתפללו במשך מאות שנים לשוב לציון.

המבצע נשמר בסוד, אך כאשר נחשף בתקשורת הבינלאומית נאלצה ישראל להפסיק אותו מוקדם מהמתוכנן. בעקבות כך נותרו באתיופיה ובסודאן בני משפחה רבים של העולים. למרות זאת, מדינת ישראל המשיכה לפעול בשנים שלאחר מכן כדי להביא גם אותם לישראל במבצעי עלייה נוספים.

מבצע משה מסמל את הקשר העמוק בין מדינת ישראל לבין יהודים החיים ברחבי העולם. הוא מבטא ערכים של ערבות הדדית, אחריות לאומית ואמונה משותפת. סיפורם של העולים מאתיופיה הוא סיפור של אומץ, התמדה ותקווה – סיפור על אנשים שהיו מוכנים לעבור דרך ארוכה וקשה כדי להגיע לירושלים ולחיות בארץ ישראל.

 

מבצע שלמה

מבצע שלמה היה אחד ממבצעי העלייה הגדולים והמהירים ביותר בתולדות מדינת ישראל. המבצע התרחש במאי 1991, ובמסגרתו הועלו לישראל אלפי יהודים מאתיופיה בתוך זמן קצר במיוחד. המבצע נחשב עד היום לאחד ממבצעי ההצלה המרשימים ביותר שביצעה מדינת ישראל.

גם לאחר מבצעי העלייה הקודמים נותרו באתיופיה אלפי יהודים מקהילת ביתא ישראל, אשר המתינו להזדמנות להגיע לישראל. בתחילת שנות ה-90 הידרדר המצב באתיופיה במהירות. המדינה הייתה נתונה במלחמת אזרחים קשה, והשלטון המרכזי עמד בפני קריסה. הקרבות התקרבו לבירה אדיס אבבה, והיה חשש ממשי לחייהם של יהודי הקהילה שנותרו שם.

בשל המצב המסוכן החליטה ממשלת ישראל לפעול במהירות כדי להציל את הקהילה ולהעלות אותה לישראל. לאחר מאמצים מדיניים ודיפלומטיים מורכבים, התקבלה האפשרות לבצע מבצע אווירי גדול שיאפשר את יציאת היהודים מאתיופיה.

מבצע שלמה החל ב-24 במאי 1991 ונמשך כ-36 שעות בלבד. במהלך זמן קצר זה הפעילה מדינת ישראל רכבת אווירית יוצאת דופן. עשרות מטוסים של חיל האוויר ושל חברות תעופה ישראליות טסו הלוך ושוב בין אדיס אבבה לישראל. המטוסים הותאמו במיוחד כדי לקלוט מספר גדול ככל האפשר של נוסעים.

במהלך המבצע הועלו לישראל כ-14,000 יהודים מאתיופיה בתוך פחות מיומיים. באחת הטיסות נשבר שיא עולמי כאשר מטוס אחד נשא יותר מ-1,000 נוסעים. רבים מהעולים הגיעו למטוסים עם מעט מאוד רכוש, אך עם אמונה גדולה ותקווה לחיים חדשים בארץ ישראל.

עם הגעתם לישראל נקלטו העולים במרכזי קליטה ברחבי הארץ. מדינת ישראל פעלה כדי לסייע להם להשתלב בחברה, ללמוד את השפה העברית ולהתחיל חיים חדשים. העולים הביאו עמם תרבות עשירה, מסורת יהודית עתיקה וסיפור ייחודי של קהילה ששמרה על זהותה במשך מאות שנים.

מבצע שלמה הפך לסמל של סולידריות לאומית ושל מחויבות עמוקה להצלת יהודים מכל מקום בעולם. הוא מדגיש את הערך המרכזי של קיבוץ גלויות – הרעיון שלפיו מדינת ישראל היא בית לכל יהודי.

הצלחת המבצע התאפשרה בזכות שיתוף פעולה בין ממשלת ישראל, צה"ל, אנשי המוסד, חברות התעופה וגורמים רבים נוספים שפעלו יחד למען מטרה אחת: להביא את יהודי אתיופיה הביתה.

מבצע שלמה מסמל תקווה, אחדות ואמונה. הוא מזכיר לנו את כוחו של העם היהודי כאשר הוא פועל יחד, ואת החשיבות של שמירה על הקשר בין יהודים בכל רחבי העולם.